Page 1 of 1
האם קיימת פלדה כזו?
Posted: 10:12 ,11 June 2008, Wed
by ts
אינ לא זוכר מי אמר לי
אבל סיפרו לי על פלדה שנקראת 3D
שהיא בנוייה בצורה כזו שלא ניתן לשייף או להשחיז.
ואת הסכין מייצרים כאשר חותכים בעצם את הלהב עם פתיל להט.
ידוע לכם משהוא בנושא?
תם
Posted: 21:07 ,12 June 2008, Thu
by ts
TC
אתה עובד עם הפלדה הזו?
Posted: 11:29 ,13 June 2008, Fri
by ts
סיבה מיוחדת בגלל צורת העבודה
או העדפה אישית ללא קשר?
Posted: 14:02 ,13 June 2008, Fri
by ts
מה זה סכין EDC.
סליחה על הבורות
ותודה על ההסבר
תם
Posted: 15:22 ,14 June 2008, Sat
by ברווז
TC_Blades wrote:EDC= Every Day Carry קלה להשחזה ובעלת יכולות שימור חורפה סבירות.
האין פה סתירה בין 2 התכונות הנ"ל?
שימור חורפה נקבע לפי "רכות" הפלדה, וכנ"ל גם קלות ההשחזה.
לכן פלדה שקל להשחיז לא שומרת על החורפה באופן מוצלח במיוחד.
תקן אותי אם אני טועה בבקשה.
Posted: 16:15 ,14 June 2008, Sat
by ts
לא הבנתי את ההסבר
יש אפשרות להרחיב מעט?
תם
Posted: 17:22 ,14 June 2008, Sat
by tutisdog
הנה כמה הגדרות למושגים טכניים עד כמה שזכור לי אבל
....
אלסטיות זה כושר החומר לחזור למצבו הקודם עם הפסקת פעולת הכח המופעל עליו.
גמישות זה פשוט דומה רק שהחומר לא חוזר למצבו הקודם עם הפסקת פעולת הכח.
קשיות זה כושר החומר לעמוד בפני חדירה של גורם אחר - ראה מבחני הרוקוול וברינל
פריכות נוצרת כתוצאה מעלייה בקשיות החומר והופכת את המתכת לשבירה יותר.
הגדרה מדוייקת של פריכות לא זוכר, לגבי קשיחות אם זכור לי טוב זה כושר החומר לעמוד במהלומה ראה סדני נפחים ופטישים.
בכל מקרה אני בטוח שההגדרות לא מדוייקות מילה במילה אבל תשמע זה עוד זכרון של בית ספר וכבר עבר בערך 14 שנים מאז.
תקנו אותי היכן שצריך, משום מה יש לי הרגשה שאני מבלבל בין ההגדרות של אלסטיות וגמישות.
Posted: 18:49 ,14 June 2008, Sat
by ts
TC_Blades wrote:ts wrote:לא הבנתי את ההסבר
יש אפשרות להרחיב מעט?
תם
מה לא מובן?
ההסבר הזה
אתה מציג את זה בצורה מאוד אבסולוטית - וזה קצת מטעה לטעמי.
רכות וקשיחות אין בהן בכדי להעיד על פריחות או לחליפין גמישות. יש יותר משתנים המכתיבים את אופיה של פלדה - ובפרט פלדות "מתחסמות אויר" שהן פלדות שונות לחלוטין מפלדות "מתחסמות שמן" "מתחסמות מים" או "מתחסמות בתמיסת מלח".
Posted: 21:42 ,14 June 2008, Sat
by ts
TC_Blades wrote:יש יותר משתנים המכתיבים את יכולתו של סכין לשמר את חורפתו ואת הקלות בהשחזתו.
אהה
זה קשור למושגים שTUTISDOG ציין?
Posted: 22:46 ,14 June 2008, Sat
by רעי
אפשר למקד את הדיון בשלוש תכונות של הפלדה:
חוזק (או קשיחות- toughness)- זו עמידות החומר בפני שבירה. חומר לא צריך להיות קשה- מוט נחושת יכול לחטוף מכה אדירה ולהתכופף, אבל לא להישבר. הוא חזק.
קשיות (hardness)- זו יכולת החומר להתנגד לחדירת גוף זר לתוכו. חומר לא צריך להיות חזק- אריח של תחמוצת אלומיניום הוא בעל קשיות גבוהה מאוד, אבל נשבר לחתיכות אם שומטים אותו על משטח קשה מגובה של חצי מטר.
עמידות בשחיקה- יכולת החומר לעמוד בחיכוך תוך איבוד מינימלי של מסה. חומר צריך להכיל אלמנטים קשים וגם חזקים כדי להיות עמיד בשחיקה.
תכונות החוזק והקשיות של פלדה נקבעות בתהליך העיבוד והטיפול התרמי, וכך גם במידה מסוימת העמידות בשחיקה: שמירה על גרעינים (גבישים) קטנים של פלדה מקנה חוזק וחסינות שבר. חיסום מקשה מאוד את הפלדה, אך מוריד מחוזקה (הופך את הפלדה לשבירה יותר). תהליך ההרפיה מעלה את החוזק על חשבון הקשיות. עד כאן- הכל פשוט יחסית.
העמידות בשחיקה של פלדה פחמנית פשוטה היא באמת מאזן בין החוזק והקשיות. כשמתחילים להתעסק בפלדות מסוגסגות נכנסים למשחק חברים חדשים- הקרבידים. חומרים כמו כרום, ונדיום, טונגסטן, מוליבדן ועוד מומסים בפלדה, ובאופן טבעי יוצרים תרכובות עם הפחמן שבפלדה הנקראות קרבידים. הקרבידים הם חלקיקים קרמיים קשים מאוד (ביחס לפלדה שהם נמצאים בה), ואם הטיפול התרמי נעשה נכון הם רבים, קטנים ומפוזרים היטב. נוכחות של חלקיקים קשים בחומר מעלה את עמידות הפלדה בשחיקה- הגיוני, לא?
על פי אותו ההגיון מייצרים גם כלי יהלום- לוקחים אבקת יהלום קשה, מערבבים אותה בשרף פולימרי רך ביחס אליה, ומקבלים חומר חזק מיהלום (לא שביר) ובעל עמידות גבוהה ביותר בשחיקה.
מכאן כבר לא קשה להבין איך מייצרים סכין חזק, קל יחסית לעיבוד ולהשחזה, עם עמידות מצויינת בשחיקה.
Posted: 13:53 ,15 June 2008, Sun
by רעי
אתה מדבר על פיחמון- טיפול פני שטח דיפוזיוני שנעשה בתנור מיוחד,או שהכוונה לתהליך אחר לשיקוע קרבידים על פני השטח- physical/chemical vapor deposition? התהליכים שניהם מקובלים בתעשיה, PVD\CVD יקרים ומסובכים בהרבה מפיחמון (משמשים לציפוי כלי-חיתוך לעיבוד שבבי, למשל).
אם תגיד לי למי מהתהליכים אתה מתכוון אני אוכל לחפש. אני בטוח שבספריה של החוג להנדסת חומרים באוניברסיטת ב"ש יוכלו להפנות אותך למקור רלוונטי לא פחות מהר ולא פחות מקצועי ממני.
ואם כבר פיחמון- שווה להתעניין גם בחינקון- nitriding- תהליך היוצר תרכובות חנקן בקרבת פני השטח. בניגוד לקרבידים, לניטרידים יציבות ועמידות גבוהה מאוד בתמיסות המכילות כלורידים. זה בהחלט יכול לשפר תכונות קורוזיה של הלהב...
Posted: 15:40 ,15 June 2008, Sun
by אמיר_לב
רעי , הסבר מאלף, אתה לומד/למדת, הנדסת חומרים (?!)
שאלה קטנה, אמנם האפשרות להשתמש בחנקן במקום פחמן מפחיתה את תהליך הקורוזיה באופן ניכר אבל אין איזו שהיא פגיעה בתכונות המתכת, או ליתר דיוק מהקשיחות שלה?
אני יודע שמתמשים בתהליך החינקון (ניטריפיקציה) בתעשיה להחלקת משטחי מתכת
Posted: 18:11 ,15 June 2008, Sun
by רעי
למדתי, לומד וגם עוסק בתחום.
חוץ מזה- גם מתעניין, ולא רק במה שאני עוסק בו ישירות.
לגבי חינקון, אני צריך לחזור על החומר. ממה שאני זוכר אלו תהליכים דיפוזיוניים, ויעילותם מתחילה רק בטמפ' גבוהות יחסית, כאלה שמסוגלות לפגוע בטיפול התרמי בחלק מן הפלדות. קרמיקות מבוססות חנקן (ניטרידים) יכולות להיות קשות ביותר ועמידות בשחיקה. למעשה חלק מן המיסבים הקטנים היום מיוצרים מטיטניום ניטריד, ומפגינים קשיות ועמידות בשחיקה גבוהות מפלדת אלחלד.
Posted: 19:31 ,15 June 2008, Sun
by ts
וואו איזה מושגים
תודה על כל ההסברים אך אמנם עניתנם על השאלה
אבל השארתם עוד שאלות רבות
תם
ניגשתי לסיפרות בכדי להבין את המושגים
הסברים מעולים יש לכם
רעי אהבתי את הפשטות וההסבר המקצועי
Posted: 21:26 ,15 June 2008, Sun
by david448
מענין אם אפשר לעשות פלדת שכבות מפסים שעברו חינקון?
Posted: 19:36 ,17 June 2008, Tue
by david448
אני מכיר שתי פלדות שמכילות חנקן- H1 וINFI